פסק-דין בתיק תא"מ 23851-11-09

תובענות הדדיות בסדר דין מהיר הנעוצות בייצוג התובעת על-ידי הנתבעת בהליכים שהתקיימו בין התובעת לצד שלישי בבית-משפט לענייני משפחה.

א.   ההליך והצדדים לו

1.    נגד התובעת הוגשה תובענה למתן פסק-דין הצהרתי ופירוק שיתוף בנכס מקרקעין על-ידי מר אליהו צבל שלטענתו היה ידוע בציבור כבן-זוג לתובעת משך כשני עשורים (להלן צבל ו תביעת צבל). התובענה נסבה בין השאר על זכויות הצדדים, צבל מזה והתובעת מזה, בנכס מקרקעין בבנימינה הידוע כחלקה 38 בגוש 10206 שהועבר מאביו של צבל לתובעת (להלן הנכס). התובענה עודנה תלויה ועומדת בבית-המשפט לענייני משפחה.

2.    זמן קצר טרם הגשת התובענה פנתה התובעת לנתבעת 1 (להלן עו"ד ענבר או הנתבעת) על-מנת שתייצגה במחלוקת שהתגלעה בינה לבין צבל. יחסי הצדדים בקשר עם הייצוג ושכרו תועדו בכתובים (להלן הסכם הייצוג). משהוגשה תביעת צבל נמסר לעו"ד ענבר ייצוג התובעת בה. בעת הרלוונטית הועסקה עו"ד ענבר כשכירה במשרדו של נתבע 2 (להלן עו"ד הלר).

3.    לפי הסכם הייצוג שילמה התובעת לנתבעים שכר-טרחה בסך 15,000 ש"ח ומע"מ וכן סך נוסף של 2,000 ש"ח. לטענת התובעת התחוור לה שהנתבעת עשתה מלאכתה קלה, התרשלה בניהול הגנתה נגד תביעת צבל, נמנעה מבירור יסודי של העובדות ובחרה להפעיל על התובעת לחץ שנועד להביא את ההליך לידי סיום בפשרה בגדרה תשלם התובעת לצבל בין 800,000 ל- 1,000,000 ש"ח. בנסיבות אלה הביאה התובעת את ייצוגה בידי עו"ד ענבר לידי סיום ודרשה שיושב לה מלוא שכר-הטרחה ששילמה לה או לעו"ד הלר באמצעותה. סכום זה הינו סך של 20,991 ש"ח ליום הגשת התביעה העיקרית (19.11.2009).

4.    הנתבעים כפרו בכל טענות התובעת והגישו נגדה תביעה נגדית משלהם, בה עתרו לחייבה בתשלום סך 14,935 ש"ח בגין יתרת שכר-טרחה שנותרה התובעת חייבת להם. יתרה זו, כך נטען, נובעת מפעולות שנעשו עבורה אגב ייצוגה ושתמורתן לא שולמה. מקצת הפעולות תומחרו לפי תעריף שנקבע בהסכם הייצוג וחלקן האחר - בגדרו של שכר ראוי.

5.    התובעת והנתבעת הגישו עדויותיהן בתצהירים ונחקרו ביום 23.11.2011. על-מנת להכריע בתובענות יש לעמוד על תוכנו ונסיבות עריכתו של הסכם הייצוג, על התנהלותן של התובעת והנתבעת במהלך התקופה בה יוצגה התובעת על-ידי עו"ד ענבר ועל הנפקות הנודעות לאלה בכל הקשור לטענות ההדדיות הנסבות על תשלום שכר-טרחה בגין הייצוג. עניינים אלה יידונו להלן; ההפניות הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צויין אחרת.

ב.   דיון והכרעה

1.    הסכם הייצוג

א.        הסכם הייצוג נערך ביום 9.9.2008, בתכוף לאחר פנייתה הראשונה של התובעת לעו"ד ענבר על-מנת שתייצגה בהליך שביקשה התובעת לנקוט נגד צבל. לטענת התובעת התחייבה לשלם סך כולל של 15,000 ש"ח ומע"מ בגין הכנה והגשה של שתי תביעות נפרדות נגד צבל, האחת לפינויו מהנכס והשנייה רכושית [ס' 5 ל- ת/1]; בתוך כך שילמה 2,000 ש"ח בגין אגרת משפט, שיש להשיבם נוכח אי-הגשת תביעה בידי הנתבעת נגד צבל [ס' 6 ל- ת/1]. מנגד עמדה הנתבעת על כך שבהסכם הייצוג נקבע שכר-טרחה בסכום גלובלי של 15,000 ש"ח ומע"מ בגין הגשת תביעה אחת ויחידה נגד צבל לצו פינוי/רכושית, תביעה באמצעותה ביקשה התובעת לסלק ידו של צבל מהנכס ולהותירו, יחד עם חלק הארי של נכסים אחרים, לעצמה [ס' 7 ו-10 ל- נ/1]. עוד נטען שעל-פי הסכם הייצוג שילמה התובעת 2,000 ש"ח לא בגין אגרה אלא עבור הוצאות הכוללות מסירות ונסיעות ממשרד הנתבעת בחיפה לבית-המשפט בחדרה [שם]. אין מחלוקת שהתובעת שילמה לנתבעים את הסכומים הנקובים בהסכם הייצוג, קרי 15,000 ש"ח ומע"מ וכן 2,000 ש"ח, ובסך הכול 19,325 ש"ח [נספחים 14-13 ל- ת/1 ועדות התובעת בע' 5].

ב.         עיון בהסכם הייצוג שכותרתו " גליון לקוח והסכם שכר-טרחה" מעלה כי בסעיף " מהות העניין" נרשמו המילים " צו פינוי/רכושית", כטענת הנתבעת [נספח 10 ל- ת/1; ע' 28-27]. בכל הקשור לתוכנו של הסכם הייצוג הייתה עדות התובעת מתחכמת והכחשתה דברים מפורשים שהועלו על הכתב ונחזו בבירור על-פני הסכם הייצוג - תמוהה [ע' 9]. התובעת אישרה שגם לאחר שהחליפה ייצוגה לא הוגשו בשמה תביעות כאלה [שם]. התובעת לא ידעה לבאר כיצד מתיישב סכום האגרה שלטענתה הפקידה בידי הנתבעת עם גרסתה שהיה על הנתבעת להכין ולהגיש עבורה שתי תביעות [ע' 10-9]. עדותה, בעניין זה כבעניינים אחרים, נשאה אופי מתחמק ולא ניתן בה מענה ממשי, מניח את הדעת, לשאלות שהופנו אליה. בתוך כך נדרש בית-המשפט לשוב ולהפנות שאלות לתובעת על-מנת לגרום לה להתייחס אליהן לגופן.

עו"ד ענבר הטעימה שפניית התובעת אליה לקבלת ייצוג נועדה להביא לידי סיום את מערכת היחסים הרכושית-כלכלית בין התובעת לצבל ולכך נדרש הליך אחד. בהמשך ננקט מהלך של הגשת בקשה לצו הגנה כדי להרחיק את צבל מהתובעת [ע' 26]. הנתבעת הסבירה מדוע היה צורך בתביעה רכושית לשם השגת התוצאה של פירוק הקשר הכלכלי בין הצדדים, זאת גם במצב בו הזכויות בנכס רשומות במלואן על שם התובעת [ע' 27-26 וכן בע' 31-30]. לדבריה, עם הגשתה של תביעת צבל לא היה טעם בהגשת תביעת פינוי נגדו מטעם התובעת; תוך ימים ספורים הוגשה בקשה להרחיקו בצו הגנה, בקשה שאגב דיון בה הושגה הסכמה למגורים משותפים של התובעת וצבל בנכס תוך יצירת הפרדה ביניהם בתוכו [ע' 27, 31]. 

אני קובעת אפוא שבהסכם הייצוג דובר בהכנתה של תביעה אחת מטעם התובעת נגד צבל. בתוך כך שולם סך של 2,000 ש"ח כהוצאות ולא לכיסוי אגרה שתחול אגב הגשת התביעה. לא הופנתה לנתבעת כל שאלה בחקירה נגדית שנועדה לקעקע את טיבו ומרכיביו של הסכום ששולם בין הוצאות. כאמור, העדפתי את עדותה גם בנושא זה.

ג.          תביעתה של התובעת נגד צבל הוכנה על-ידי עו"ד ענבר, תוך תיאום עם התובעת ועל-פי מידע ומסמכים שמסרה, והנתבעת סרה לבית-המשפט בחדרה לשם הגשתה. או אז התברר שיריית הפתיחה כבר נורתה בידי צבל, שהקדים והגיש נגד התובעת אותה תביעה רכושית שהיא חפצה בהגשתה נגדו ושהוכנה עבורה על-ידי הנתבעת [עדות התובעת בע' 14-13; עדות הנתבעת בע' 28].

במציאות החדשה שנוצרה סוכם בין הנתבעת לתובעת שכתב-התביעה שהוכן נגד צבל לא יוגש, וחלף ייצוגה בהליך כתובעת תייצג אותה עו"ד ענבר בתביעת צבל במעמדה כנתבעת [ס' 13-12 ל- נ/1]. הנתבעת עמדה על כך שנוכח הסכמה זו הכינה כתב-הגנה מטעם התובעת והגישה אותו לבית-המשפט [שם, בס' 14]. לשיטתה של הנתבעת, משהובהר שנוכח הגשתה של תביעת צבל בטרם הוגשה תביעת התובעת נגדו יינתן הייצוג לתובעת באותו הליך במעמד של נתבעת ולא במעמד תובעת הוחל הסכם הייצוג, בהסכמה, על ניהול הגנתה של התובעת כנגד תביעת צבל. לדבריה הושקעה עבודה רבה מכפי שהיה צפוי בעת שנערך הסכם הייצוג: תחילה הוכן כתב-תביעה מוגמר ובשל להגשה; נוכח התנהלות הדברים בפועל נלמד כתב-התביעה שהגיש צבל והוכן כתב-הגנה במענה לו [שם].

גרסתה של התובעת הייתה שונה. לשיטתה הסכם הייצוג לא הוחל על ייצוגה בתביעת צבל; משהקדים צבל והגיש תביעתו נקבע שבקשר עם ייצוגה נגד תביעת צבל ייערך הסכם שכר-טרחה חדש, אך הסכם כזה לא נערך. משכך הסכם הייצוג לא בוצע ונפקותו היחידה בהיותו משקף את תעריפי הנתבעים בגין ניהול ההליכים הנדונים בו עד תום [ס' 6 ו-9 ל- ת/1; ע' 14].

נתתי אמון בעדות הנתבעת ואני מבכרת אותה על-פני עדות התובעת. יתרה מכך, טענתה של התובעת בעניין זה משולה לחרף פיפיות: אין חולק על כך שהסכם שכר-טרחה חדש לא נערך אף שהתובעת מסרה לנתבעת את ייצוגה בתביעת צבל. חסרונו של הסכם שכר-טרחה חדש בקשר עם ייצוג התובעת בתביעת צבל, אין משמעו שהנתבעת לא זכאית לשכר עבור עבודתה. בהיעדר שכר מוסכם יחול שכר ראוי. הנתבעים הראו שהשכר הראוי בהקשר זה עולה באורח משמעותי על מה ששילמה התובעת לפי הסכם הייצוג.  על כן לו קיבלתי את גרסת התובעת, וכאמור אינני מקבלת אותה, היה הדבר מוביל לכך שהיה מקום לחייבה בתשלום לנתבעים העולה באורח ניכר על מה ששילמה להם בפועל לפי הסכם הייצוג.

אני קובעת אפוא שבין הצדדים נקבע שהסכם הייצוג ותעריפיו יחולו על ייצוג התובעת כנתבעת בתביעת צבל, חלף ייצוגה כתובעת בהליך שביקשה להגיש נגדו.

ד.         מחלוקת נוספת שיסודה בהסכם הייצוג נסבה על טענת הנתבעת לפיה חבה לה התובעת תשלום בגין 6 ישיבות עודפות לפי תעריף שווה ערך ל- 200 דולר לכל ישיבה, זאת בהסתמך על תוכנו ולשונו של הסכם הייצוג. על כך השיבה התובעת שהרישום בכתב-יד בהסכם הייצוג לצד המילים " עבור כל ישיבה נוספת" אינו אלא זיוף שנעשה בהסכם לאחר שחתמה עליו וכי בשום שלב לא נדרשה לשלם 200 דולר בגין ישיבה [ס' 7 ל- ת/1; ע' 11-10]. הנתבעת הטעימה שהתובעת אינה אומרת אמת כשהיא טוענת שחלק זה בהסכם הוא מעשה זיוף [ע' 32].